תערוכתה של נטעלי שלוסר היא נקודת השיא של אחד התהליכים המסקרנים והמשמעותיים ביותר המתרחשים כיום באמנות המקומית. ראשיתו בתגלית שהובילה את שלוסר, הידועה כציירת, להרחיב את הפרקטיקה שלה מעבר למחוזות הציור, אל הכלים הדיגיטליים והפיסול בהדפסת תלת-ממד: ה"תכשיט הרוחני" שיוצרים חתך וסימטריה בתמונת אבן.
בתערוכה מוצגים יותר מעשרה פסלים שנדמים ברגע הראשון לצלמיות קדומות, אבל למעשה מקורם באבנים שהאמנית אספה וצילמה בערד ובאתרים שונים במדבר. במהלך השנתיים האחרונות, היא חצתה את המדבר בליווי מורי דרך, פקחי שמורות הטבע וחוקרים מקומיים, ואספה אבנים מנחל משמר, עין גדי, תל ערד, דרך אדום והר סדום. את תמונות האבנים שאספה מעבדת האמנית במחשב, חוצבת וחותכת בהן בפעולות פשוטות – בחר, העתק הדבק, הפוך, הצמד. היא "מצמידה בין קטע אבן להיפוכו הסימטרי, עד שלא נותר חריץ ולא סדק, בדיוק דיגיטלי מוחלט". הסימטריה שהיא מפעילה על החתך בתמונת האבן משחררת את כל הפרטים והידע העתיק שדחוסים בה. כשהחומר הגיאולוגי פוגש בחומר דיגיטלי, הסימטריה מגלה בצורות המופשטות דימויים פיגורטיביים רבי קסם: מלך ומלכה, ביצה ממערב אסיה, גרגויל מפהק, חוד חנית, חתול, ערדל, כוכב, ערבה, קנקן ראש, אישה כורעת. זוהי "יקיצת הממלכה": מאגר כמעט אינסופי של דמויות "שממשיכות להיוולד מהקודמות שלהן, ככל שנתקרב".
ביצירת הפסלים שבתערוכה, האמנית מפגישה בין הפרה-היסטוריה לבין העידן שלאחר קץ ההיסטוריה: עידן המידע, או העידן החדש, כפי שרבים תופשים את זמננו. קידמת הטכנולוגיה של הדפסות תלת-הממד מקימה לתחייה את טכנולוגיית נתיזי האבן, ושתי הטכנולוגיות ניצבות משני צידי החתך הסימטרי. העבודות בתערוכה מגלמות יחד, במילותיה של שלוסר, "ממלכה שחצי ממנה כבר חצוב באבן והיא מחכה לחציה השני – שיגיע מן העבר השני של ההיסטוריה ויעיר אותה, יקים אותה לתחייה".
תערוכה זו היא תחנה שנייה בפרויקט של שלוסר (התחנה הראשונה הוצגה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן). כמה מהלכים קורים בתערוכה זו לראשונה: האחד, עבודה עם יציקות נחושת, בהשראת האבנים שנמצאו באזור ושמשויכות לתקופה הכלקוליתית (מיוונית: כלקוס=נחושת, ליתוס=אבן). שתי עבודות נוספות מסמנות את הצעדים הבאים בפרויקט: ציור שמן בהדפסת תלת ממד ושקף אבן בסימטריה. שקף האבן מבוסס על תהליכים מדעיים שמתרחשים במעבדה לדפורמציית סלעים של הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון. השקף מוסר את המידע של האבן בתצורה מיקרוסקופית, ולכך, בשיתוף פעולה עם החוקרים, מוסיפה שלוסר את הסימטריה באמצעות חיתוך של מסור יהלום. ולבסוף, ציור השמן בהדפסת תלת-ממד הוא בבחינת "כניסה לעולם חדש בציור" עבור האמנית. זו איננה רפרודוקציה אלא הכלאה בין צבע שמן ממשי למברשות דיגיטליות שעוברות דרך החומר. כלומר, ציור באמצעות צבעי שמן במרחב דיגיטלי שמודפס בתלת-ממד.
התערוכה הופקה במסגרת חממת מפעל הפיס לאמנות בערד , בתמיכת משרד התרבות והספורט , בתמיכת קרן בשביל האמנות וחברת סו-פאד.
הקמת תערוכה: אורנית ארנון
