האמן אמיר תומשוב הוזמן לפרויקט משותף העוסק במושג הבית עם האמנית ורד אהרונוביץ בגלריה ע"ש אפטר ברר שבמרכז אמנויות מעלות־תרשיחא.
היצירות בתערוכה של תומשוב בוחנות את המושג משלוש נקודות מבט של אדם־אמן־אדריכל; האחת מתבוננת בהתארגנות של מבנים במרחב. השנייה מתמקדת בקרביים של החלל הבנוי, על מרכיביו ותהליך היווצרותו, והשלישית בוחנת את משמעות המושג בהקשר האנושי שלו, על המחשבה, התקווה והפחד.
התערוכה מהדהדת את ההרס ואת החורבן הפיזי, המנטלי והרגשי של שבעה באוקטובר 2023, כשהמדינה אפופת מוות והרג, בתים מושמדים ונשרפים, יישובים נחרבים כליל, משפחות ותושבים רבים מפונים וקינים אנושיים נותרים הרוסים ושקטים בבדידותם. המציאות מהלכת אימים על קצב נשימות התא המשפחתי שעד לא מזמן פעם בין כותלי הבית.
באמצעות חומרים זמינים ויום־יומיים, תומשוב מאפיין בדקדקנות תבניות של התיישבות שזהותן נמחקה. אופיים של הבתים נקבע על ידי המסה שלהם וההתמזגות שלהם זה עם זה, והשימוש בצבע הלבן מסייע לאמן במחיקת הזהות האישית־פרטית וביציקת משמעויות קולקטיביות של אחדות אל מול ניכור.
התבניתיות של תומשוב מעלה את סוגיית הקשר בין התוכן לצורת המבנה. מבנה המלבן הגנרי, הנוהג לקבל עליו ייעוד לקבוצה, לחברה או לקהילה, נעשה אצל האמן לאדיש ולסכמתי ויכול לרמז על השפעות חברתיות, שלטוניות וכלכליות.
אומנם העיר של תומשוב יכולה להעיד על הסלמה, איום והתפוררות, אולם רישומי הבנייה על גבי קרשים ואריזות קרטון מצליחים להעניק לצופה מבט אינטימי על האמן ויכולים להעיד על ניסיון של היאחזות, בנייה ותהליכי הבראה. כל פרט ברישומיו מטופל בעדינות ומעיד על ההיכרות הבלתי אמצעית שלו עם השטח.
התערוכה של תומשוב בגלריה היא נרטיב כרונולוגי של הרס וצמיחה ושל יד אדם אל מול כוחו של הטבע. ההליכה בתערוכה כמו משדרת כבדות, היא מפרקת ומרכיבה שוב את קירות הבית הקולקטיבי והפרטי ומצמיחה וגודעת את המחשבות על כך שבית מהווה הגנה וביטחון.
