האור שנכנס דרך החלון מאיר שולחן בביתה של האמנית. עליו מונחים דברים שניתן למצוא כמעט בכל בית בשלב מסוים של חייו – חמישה לימונים וחצי, זוג תירסים, מפת שולחן, ספר ישן. כלכלת געגוע עטוף בעלים של כרוב או ביצה יחידה לבנה.
עבודתה של בן דב מספרת על פעולת הקשבה ממושכת ואינטימית, שיחה ארוכת שנים עם סט טבע-דומם, המגיב למהלך חיים שמביא ומוציא מביתה ספר וקערה, חרק, פרח בר או מתורבת, כלי זכוכית גבוה או נמוך, מפית או מפה; חפצים שקשורים להיסטוריה האישית-משפחתית שלה או שנקשרו לתוכה באקראיות מסוימת. עבודתה הפיוטית עם אור מעוררת בי מחשבות על מוזיקה ונשימה – אור כבד וחם או קר וצלול, צליל עמוק של צ'לו מהדהד במרתף, נשיפת חליל צד באור הבהיר של עליית גג, נשימה כבדה מתחלפת באד על חלון. ריחו של זמן עוצר מלכת, צלילים גבוהים של כלי קשת.
האור של בן דב על גבי הסידור הפורמלי של האובייקטים חושף את ה-Genius Loci של כל מה שנעדר מן הצילום אך מגדיר את גבולותיו – הבית שלה על חדריו ופתחיו, הזמן והשינויים שהוא מכתיב בתוך החללים השונים, התפתחות והתהדקות היחסים בין החפצים לבין עצמם, והאופן שבו החיים כורכים אותם אליה. עבודתה נפרשת כך לפניי כמו מפה על שולחן, חוט-מחשבה אחת המנוסחת מתוך נקודות מבט שונות, הכרה שמבינה את עצמה דרך הפעולה הצילומית, התבוננות שמפענחת את יסודותיה, וחלחולה האיטי כטפטוף מים לתוך הגוף. יחד עם הבשלתו הקרבה-חולפת של התפוז מוארת הבשלתו המלאה של האדם.
הפקת התערוכה התאפשרה תודות לתמיכה הנדיבה של:
קרן בשביל האמנות
ע.ר הדפסות בע"מ
רע – בית מלאכה לצילום
___________________
Genius Loci* (גניוס לוקי): בלטינית, הישות האלוהית או הרוח המגנה על המקום. בשימוש מערבי – האווירה הייחודית של מקום, רוח המקום.
