במרכז התערוכה החדשה - בת גלים באטליה שמי בקיבוץ כברי, מציגה שרון בלבן מיצב המורכב משלוש עבודות וידיאו פיסוליות הקשורות לים. נוף הים של בת גלים, שהוא נוף ילדותו של יחיאל שמי, נבחר על ידי האמנית כנקודת מוצא והוא מתפרש על חלל הציור באטליה.
התערוכה נוגעת במושג המעטפת, שהיה מרכזי במחשבתו ובעבודתו של שמי בשנות השבעים. אצל שמי לוחות המתכת התקפלו, תחמו והגדירו חלל. אצל בלבן, המעטפת איננה מבנה מוצק, אלא מצב משתנה, רך ופתוח, הנוגע בגוף, בזיכרון, ובאופן שבו נוף נטען בזהות.
מרכיבי המיצב - מסכת ריתוך, אשר בחרך שלה נשקף הים, ראש עטוי כובע שחייה ורוד צף על פני המים ומגבת החגה במעמקים, המוצגים על מסכים שמהדהדים את הלוחות של שמי, הדימויים נגלים ונעלמים, משתקפים ומתעוותים במים; הגוף מאבד את יציבותו, האובייקט מתנתק מתפקידו המוכר; והים נעשה לחומר פעיל בתוך העבודה.
בלבן אינה מבקשת לשחזר את עולמו של שמי או לפרש אותו. היא חוזרת אל הים, אל פעולת הריתוך ואל רעיון המעטפת ומטעינה אותם מחדש באמצעות גוף ותנועה. אל החומריות המוצקה המאפיינת את הסטודיו ואת עבודותיו של שמי מצטרפים מים, ציפה, תנועה וחוסר יציבות.
בת גלים יוצרת מפגש עכשווי עם מושג המעטפת, שהגדיר אצל שמי חלל באמצעות חומר ומבנה, והופך אצל בלבן למצב פתוח, משתנה וחסר גבולות.
